הפנינג האביב השנתי

שש בבוקר, השמש כבר זורחת אבל היא ממש חדשה והרוח, איזו רוח… כבר באמצע הלילה הבנו שרשתות הצל, שכל כך התלבטנו אם לפרוש שתיים או שלש מהן, איבדו את המשמעות שלהן. החברה המדהימים שבאו להתקין לנו אותן ישנו כל הלילה ברכב, מחכים שהרוח תיחלש. הגלים מתנפצים על המזח והרוח די משתוללת, אבל האמת היא שלא באמת שמנו לב לכל היופי הזה. יש כל כך הרבה מה להספיק עד האוטובוס הראשון. ארגון ארוע כזה מורכב מאינסוף פרטים קטנים, וביחד, הפאזל מושלם. זה המקום לתת מחמאות לצוות המארגן, טופז בראשם, שהרכיב את הפאזל הזה בהתלהבות ואהבה אין קץ.
נחזור לעניין, שש בבוקר, הדק נקי ורחוץ ובעיקר ריק. אנחנו פורקים ציוד, אנשי התחנות המתנדבים מטפטפים פנימה וכמו מעשה פלאי, בתשע נברא כאן עולם של כיף. האוטובוס הראשון מגיע והילדים, כולם בחולצות לבנות עם סמל מחוברים לחיים וכובע תואם נכנסים מהשביל והעיניים שלהם, שנפקחות לרווחה ובולעות את הכל, הן תגמול הולם לאינסוף השעות, אלפי השורות בווטסאפ, והדאגה הבלתי נגמרת שהכל יהיה בדיוק כמו שצריך. ניתן לתמונות לספר את סיפור השעות שאחרי, התחנות, הממתקים, המוזיקה, הארוחה באולם הטראסק, ההופעה של להקת איינג׳ל שהעלתה את כולם על הבמה לרקוד ולשיר. הן מספרות הכי טוב את הסיפור, מעבירות את השמחה ומבחינתנו, זו כל הכוונה. יום של כיף, יום של הנאה. אנחנו מרגישים שעמדנו במשימה.
ננצל את הבמה להגיד תודה, בלי לפרט את כל השמות, מי שצריך לדעת, יודע, לכל האנשים המופלאים שהתנדבו ובאו, נתנו את זמנם וכשרונם ואהבת האדם שלהם. לכל עשרות התורמים והעסקים שנתנו לנו מקום, ציוד, אוכל, שתיה, ברוחב לב. לאנשי העמותה שנתנו ימים ולילות, את הלב והנשמה. נתבשם מעט בתמונות ובמראות ואז… נתחיל לחשוב על השנה הבאה.

לצפייה בגלריית התמונות לחץ על הקישורhttps://goo.gl/photos/Y7Y3ir2gvL4iRZsD9

This entry was posted in . Bookmark the permalink.